גידולי עור הינם הגידולים השכיחים ביותר, כאשר מדינת ישראל היא אחת המדינות עם השכיחות הגבוהה ביותר בעולם, בעיקר עקב חשיפה ממושכת ועוצמתית לקרני השמש.
גידולים אלו מתפתחים שנים ארוכות לאחר אותה חשיפה ובמקרים רבים מופיעים באזורים החשופים בעיקר לשמש, כולל הפנים, הצוואר, אזור המחשוף והידיים. קצב הגדילה של סרטני העור הוא לרוב איטי, במשך חודשים רבים וקיימת חשיבות רבה לגילוי מוקדם שלהם לפני שיתפתחו לגודל משמעותי שמקשה על הטיפול המתאים.
במרבית המקרים, הגידולים אינם נוטים להתפשט לאזורים מרוחקים, אלא לגדול באופן מקומי ומתמשך תוך-כדי הרס של הרקמה הבריאה מסביבם. מסיבה זו, הטיפול המומלץ הינו הסרה ניתוחית מלאה של הגידול ושליחה של הרקמה המוסרת לבדיקה מיקרוסקופית.
מתי מומלץ לבצע ניתוח בשיטת מוהס?
באותם מקומות שבהם יש חשיבות גבוהה לשימור מירבי של רקמה בריאה שאינה מעורבת על-ידי תאי הגידול, כגון איברי הפנים, הצוואר, אצבעות הידיים ובהונות הרגליים, מומלץ מאוד לבצע ניתוח בשיטת מוהס (על-שם המנתח האמריקאי ומפתח השיטה, ד"ר פרדריק מוהס). בניתוח זה, אשר מבוצע באמצעות אלחוש מקומי, הגידול העורי מוסר יחד עם שוליים צרים של רקמה בריאה מסביבו, ומבוצעת בדיקה מיקרוסקופית של כלל שולי הרקמה במהלך הניתוח עצמו. בצורה זו, במידה ומתגלה מעורבות של שולי הרקמה הבריאה על-ידי תאי גידול, מבוצעת הסרה נוספת של אותה רקמה, אך-ורק באזור שיש צורך לבצע זאת. שיטה זו מאפשרת להסיר אך ורק את רקמת הגידול תוך-כדי שמירה על הרקמה הבריאה ולסיים את שלב ההסרה של הגידול בצורה מלאה ומובטחת. היתרונות הברורים של שיטת ניתוח זו הינם שיעורי הריפוי הגבוהים של גידולי עור (כתוצאה מהבדיקה המלאה של שולי הנגע, בהיקף ובעומק הרקמה), הבטחון שניתן לסגור את הפצע הניתוחי מבלי שנותרים בו תאי גידול שעלולים להביא להישנות של הנגע, וכן השחזור התפקודי והאסתטי האופטימליים עקב השימור המירבי של רקמה בריאה.
לאחר שהתקבלה תשובה פתולוגית ששולי הפצע הניתוחי נקיים מתאי גידול, ניתן לבצע את הסגירה של הפצע. במרבית המקרים, בעיקר בפצעי ניתוח קטנים, ובאזורים בהם ישנו עור עודף, ניתן לקרב את שולי הפצע זה לזה ולתפור אותם בתפרים עדינים. כאשר סגירה פשוטה של הפצע אינה אפשרית, או שעשויה להביא לשינוי בצורה של המבנים האנטומיים הסמוכים, יש לבצע שחזור של הפצע הניתוחי באמצעות שתל עור (העברה של רקמת עור ממקום מרוחק והנחתה על-גבי הפצע) או מתלה מקומי (העברה של רקמה עורית ותת-עורית מאזור סמוך וסגירה באמצעותה של הפצע הניתוחי). ההחלטה על צורת השחזור האופטימלית מתקבלת לאחר שהבדיקה המיקרוסקופית מעידה על הסרה מלאה של הגידול העורי, תוך התייחסות לגודל של הפצע, מיקומו, והמבנים האנטומים שיש לשחזר.
הטיפול בפצע הניתוחי לאחר הניתוח הינו לרוב פשוט, וכולל החלפה יומית של חבישה מגנה והסרה של התפרים, במרבית המקרים תוך 7 עד 10 ימים לאחר הניתוח.
לסיכום, ניתוח בשיטת מוהס הינו השיטה המועדפת להסרה של גידולי עור עם תוצאות הריפוי והשחזור הטובים ביותר.
