נגעי עור הינם שכיחים ביותר, ולמעשה לכל אדם יש לפחות נגע עורי אחד. בנוסף, השכיחות להופעתם ומספרם עולים עם השנים. מרבית נגעי העור הינם שפירים לחלוטין, והטיפול בהם נעשה מסיבה אסתטית. עם זאת, גם נגעי עור ממאירים הינם שכיחים מאוד, ולעיתים קשה להבדיל חיצונית בין נגע עורי שפיר לממאיר, ורק ביופסיה של הנגע ובדיקה מיקרוסקופית שלו תאבחן את מהותו.
להלן נגעי העור השכיחים ביותר:
תגי עור (skin tags)
הם נגעים עוריים שפירים, לרוב קטנים בגודל של מספר מילימטרים, ושכיחים בעיקר באזורים הנתונים לחיכוך מתמשך, כגון הצוואר, בתי-השחי, והמפשעות. יתכנו תגי עור בודדים בלבד או עשרות רבות של נגעי עור על-פני מספר אזורים בגוף. נגעים אלו הם רכים ולרוב בגוון העור. לעיתים הם גדלים על-גבי גבעול צר. הטיפולים השכיחים להסרה של תגי עור הם צריבה באמצעות מחט חשמלית, הקפאה בחנקן נוזלי, או הסרה ניתוחית פשוטה.
ציסטות (epidermal cyst)
הם נגעים תת-עוריים שנוצרים מלכידה של תאי עור בשכבה התת-עורית עם יצירה מתמשכת של חומר חלב לתוך הכיס שנוצר. ציסטות הן שכיחות בעיקר בקרקפת ובגו, וגודלן נע ממספר מילימטרים ועד למספר סנטימטרים. במישוש, הציסטות הן עגולות, רכות, ניידות על-גבי העור, ולעיתים ניתן לראות פתח זעיר דרכו ניתן להפיק את ההפרשה החלבית. במקרים מסוימים, ציסטה עשויה להזדהם עם כאב מקומי, אודם, והפרשה מוגלתית, מה שעשוי להצריך טיפול אנטיביוטי ואף ניקוז ניתוחי שלה. הטיפול המקובל הוא הסרה ניתוחית של הציסטה, לרוב בהרדמה מקומית, דרך חתך קטן בעור והסרה מלאה של דופן הציסטה ותוכנה על-מנת למנוע הישנות שלה בהמשך. לעיתים, בטרם ביצוע ההסרה של הציסטה, יומלץ על ביצוע בדיקת אולטרהסאונד במטרה לאשר את האבחנה הקלינית ולאפיין את גודלה ומיקומה של הציסטה.
ליפומה (lipoma)
היא גידול שפיר של תאי שומן שנמצא ברקה התת-עורית. גם-כאן, גודלה של הליפומה משתנה. ליפומות יכולות להופיע בכל הגוף, והן שכיחות בעיקר בגו ובגפיים. מבחינה קלינית, מדובר בגוש תת-עורי רך וחלק למישוש, נייד על-גבי העור, ושאינו מלווה בכאבים. לעיתים קשה להבדיל בין ליפומה לציסטה, ונדרשת בדיקת אולטרהסאונד על-מנת לאשר את האבחנה. גם כאן, הטיפול הוא הסרה ניתוחית, שבמרבית המקרים ניתן לבצעה בהרדמה מקומית.
שומות (נבוסים)
שומות הינן מגידולי העור השכיחים ביותר. השומה נוצרת מריבוי של תאים יוצרי הפיגמנט מלנין. הן יכולות להופיע בכל מקום בגוף, אולם הן שכיחות בעיקר באזורים החשופים לשמש, והן נוספות במהלך החיים.
ישנם מספר סוגים של שומות:
שומות בולטות (Intraderaml Nevus) הינן שפירות, נראות כבליטות בהירות ורכות על-גבי העור, והן לרוב מהוות הפרעה אסתטית בלבד.
שומות שטוחות (Junctional Nevus) הן לרוב שטוחות או בולטות אך במקצת ובגוון חום כהה. הן ברובן שפירות ודורשות מעקב.
שומות מעורבות (Compound Nevus) מדובר בשומה בעלת מראה מעורב: מוגבה ושטוח יחד ולרוב בגוון חום בהיר. שומות אלו הן שפירות ודורשות מעקב.
שומות מולדות (Congenital Nevus) אלו הן שומות בגדלים שונים, לרוב בגוון חום אחיד, ולעיתים מלוות בצמיחה של שיער על-גבי השומה, אשר מופיעות בלידה עצמה או במהלך השנה הראשונה לחיים. לשומות הגדולות יש פוטנציאל להפוך לממאירות ועל-כן מומלץ להסירן.
שומות דיספלסטיות (Atypical Nevus) אלו הן שומות בלתי סדירות בעלות צבעים שונים, גבול לא סדיר, אסימטריות, ולעיתים גודלן מעל 5 או 6 מ"מ. שומות אלו רצוי להסיר, עקב הסיכוי המוגבר להפוך למלנומה ממארת.
הסרה ניתוחית של שומות נעשית לרוב מסיבות אסתטיות, או בשל גירוי מתמיד על ידי בגדים, תכשיטים או אזורי דריכה (אשר עלולים לגרום עם השנים לשינויים סרטניים).
לא משנה מהי הסיבה שבגללה הוסרה השומה – חשוב תמיד לשלוח אותה לבדיקה מיקרוסקופית-היסטולוגית.
ניתוחי מוהס לריפוי של גידולי עור
גידולי עור הינם הגידולים השכיחים ביותר, כאשר מדינת ישראל היא אחת המדינות עם השכיחות הגבוהה ביותר בעולם, בעיקר עקב חשיפה
טיפולים אסתטיים
כולנו רוצים להראות צעירים. אולם, עם השנים גם עורנו מתבגר, כאשר שתי הסיבות השכיחות ביותר להתבגרות מואצת של העור (בנוסף
טיפול בקמטים
כיום, כאשר מדברים על הזרקה של חומרי מילוי, מתכוונים בעיקר לחומצה היאלורונית.חומצה היאלורונית היא מרכיב טבעי שקיים ברקמות התת-עוריות של כולנו ומקנה לעורנו את
טיפול בנגעי עור
ניתן לטפל בגידולי עור במספר שיטות, בהתאם לסוג הגידול, השלב שבו הגידול נמצא, ומיקומו על פני הגוף.
מרבית גידולי העור מוסרים באופן ניתוחי, לרוב באמצעות הרדמה מקומית. הפעולה הניתוחית מבוצעת בתנאים סטריליים. הנגע העורי המוסר נשלח לבדיקה פתולוגית על-מנת לקבל אבחנה מדויקת לגביו.
קיימות שתי שיטות עיקריות להסרה ניתוחית של נגעי עור:
א. הסרת בסיס הנגע (גילוח של הנגע או shave): מבוצעת בנגעי עור בולטים שפירים. מבוצעת הסרה של הנגע העורי בבסיסו תוך שמירה על קו העור. הפצע הניתוחי השטחי שנוצר מחלים באופן עצמוני. באופן זה לא נוצרת צלקת ניתוחית אלא כתם שמתרפא ומתמזג עם העור מסביב כמעט לחלוטין. זהו יתרון אסתטי מובהק. מאידך, לעתים נדירות תיתכן חזרה של הנגע העורי מאחר ולא הוסר לעומק.
ב. הסרה מלאה (Excision): ניתן לבצעה לכלל הנגעים העוריים, בעיקר לנגעים התת-עוריים, לנגעים בולטים החשודים לסרטן העור, וגם לשומות. הסרה בשיטה זו היא לכל שכבות העור ותפירה של החתך לאחר מכן באמצעות תפרים. לרוב התפרים עשויים מניילון ומוסרים כעבור שבוע עד שבועיים. בכדי לסגור בקו אחיד ולא בליטות, על הצלקת הנוצרת להיות פי 3 באורכה מקוטר ההסרה הכירורגית.
במידה וחסר העור הנוצר גדול מכדי לסוגרו קצה לקצה ייתכן ויהיה צורך בהעברה של עור ממקום אחר הסמוך לפצע הניתוחי – מתלה עורי או באמצעות שתל עור שיילקח ממקום אחר.
לאחר ההסרה הניתוחית, מומלץ שלא להרטיב את אזור הניתוח למשך יממה. כמו-כן, לא מומלצת רחצה בבריכה או בים עד להסרה של התפרים.
בסיום הפעולה, תקבל/י הנחיות מפורטות באשר להמשך הטיפול בפצע הניתוחי.
התשובה הפתולוגית מגיעה לרוב כעבור חודש לאחר הפעולה ותימסר לך עם הסבר על משמעותה והמלצות להמשך המעקב והטיפול.
