במקרים בהם הצלקת צפויה להיות בולטת מעבר לרצוי או שהצלקת היא כבר צלקת היפרטרופית, יש להתחיל טיפולים נוספים מוקדם ככל הניתן על-מנת לשפר את המראה העתידי של הצלקת.

אלו כוללים את הטיפולים הבאים:

1. ג'ל או משחות על-בסיס סיליקון אותן יש למרוח פעמיים ביום על-גבי הצלקת, לרוב למשך לפחות שלושה חודשים. טיפול זה מתאים בעיקר לצלקות קטנות (עד מספר סנטימטרים באורך ושאינן רחבות מדי) שאינן בולטות יתר על המידה.
2. יריעות סיליקון אלו נועדות לצלקות בולטות ורחבות יותר בעלות שטח גדול יותר. יריעות אלו יש להצמיד על-גבי הצלקת במשך כל שעות היממה ולהחליפן אחת למספר ימים (חלקן ניתנות לטיפול חוזר). גם כאן, על-מנת לראות את השיפור המיוחל במראה הצלקת, יש להתמיד בטיפול למשך לפחות מספר חודשים.
3. הזרקה של סטרואידים לצלקת בצלקות שעמידות לטיפול ביריעות סיליקון, כולל צלקות קלואידיות, וגם במסגרת טיפול משולב, מומלץ להזריק תכשיר סטרואידי לתוך הצלקת. הסטרואידים פועלים על תאי הצלקת (התאים הפיברובלסטים) וגורמים להשטחה (אטרופיה) של הצלקת וכן להתבהרות של צבעה. טיפול זה יש לבצע בתדירות של אחת ל- 4-6 שבועות, לרוב למשך של לפחות 3 טיפולים. יש לציין שלהזרקה המקומית של סטרואידים אין תופעות לוואי סיסטמיות של נטילת סטרואידים.
4. תיקון ניתוחי של הצלקת בצלקות שאינן מגיבות לטיפולים השמרניים שלעיל, או בצלקות שגורמות להפרעה אסתטית או תפקודית (כגון צלקות מעל מפרקים או בפנים), ניתן לבצע תיקון ניתוחי של הצלקת.
   הניתוח עשוי לכלול:
   א. כריתה של הצלקת ותפירתה מחדש בטכניקות קפדניות של כירורגיה פלסטית (מתאים בעיקר לצלקות רחבות ועם סימני תפירה בולטים), מיקום מחדש של הצלקת לאזורים שבהם תהיה מוסתרת יותר (מבוצע בעיקר בצלקות בפנים).
   ב. שחרור של צלקת שיצרה התכווצות תפקודית וגיוס של רקמות תקינות הסמוכות לצלקת. וזאת על-מנת לאפשר תנועה מלאה של האיבר המצולק (מבוצע בעיקר בצלקות מעל מפרקים או בצוואר).
   במרבית המקרים, תיקון ניתוחי של צלקת מבוצע רק כאשר הצלקת הבשילה והיא רכה מספיק על-מנת לאפשר ביצוע של הניתוח בתנאים אופטימליים.